מדריך: חזרה רגועה לגן ולכיתה א׳

החופש הגדול היה מלא חוויות, קייטנות, טיולים, ג’ימבורי, ים ובריכה, וגם הרבה זמן בית. עכשיו, בסוף אוגוסט, מגיע השלב שבו הילדים חוזרים למסגרות: גן חדש, גן עירייה, כיתה א׳ או אפילו מעבר כיתה באותו גן.המעבר הזה מרגש אבל גם מאתגר, והילדים זקוקים מאיתנו להכוונה, לליווי ולביטחון כדי להיכנס בשמחה למסגרת החדשה.

ריכזתי כאן מדריך פרקטי, עם טיפים המבוססים על הגישה המונטסורית, הגישה ההיקשרותית, ותפיסת אמא מאמנת, שילוב שמאפשר גם הכנה רגשית, גם עצמאות וגם ביטחון.

1. הטרמה, לספר מה עומד לקרות

המילה "הטרמה" מגיעה מהמילה טרם. הרעיון הוא לספר לילד בצורה ברורה ופשוטה מה הולך לקרות:"מחר מתחילים גן חדש", "ביום ראשון נפגוש את המורה".הידע מראש מצמצם חוסר ודאות ומוריד חרדה, הידע מקנה להם בטחון, התמצאות במרחב ותחושת מסוגלות

2. שיווק חיובי למסגרת

בדיוק כמו שאנחנו "משווקות" לילד ירק חדש בבית 😉 נשתמש בשפה חיובית:"יש לגן חצר גדולה עם מתקנים", "המורה אוהבת לספר סיפורים", "מחכים לך משחקים חדשים".

3. ביקור מקדים, להפוך את הזר למוכר

צאו עם הילד לטיול ליד הגן או בית הספר, הצביעו על השער, החצר, ואפילו את הדרך לשם.כשהמקום הופך מוחשי, הוא כבר לא זר.

במידה ואפשר, כנסו פנימה, תכירו את המרחב, היכן הכיתה, השירותים, החצר, המזכירות וכו...

4. היכרות עם הצוות והחברים

תראו לילד תמונות של הגננת, הסייעת או המורה (אפשר גם מקבוצת הווטסאפ). אפשר לארגן מפגש עם ילד אחד או שניים מהכיתה/גן, תחושת "יש לי כבר חבר" נותנת המון ביטחון.

5. הכנה משותפת של ציוד ובגדים

שלבו את הילד בהכנות, אריזת התיק, בחירת בגדים, בקבוק מים חדש, קופסה אישית.

הילד מרגיש שהוא חלק מהתהליך, לא "מובל", תפו תחושה של ציפייה, רצון והשתוקקות להתחיל את המסגרת.

6. כרטיסיות סדר יום

אפשר להכין יחד כרטיסיות עם ציורים או תמונות שמדגימות את סדר היום, פרידה בבוקר, מפגש בגן, משחק, ארוחת בוקר, חצר, חזרה הביתה.כשהילד רואה ויודע מה יקרה, הוא רגוע יותר.

7. סימולציה

תרגלו מראש בבית את הפרידה - הכינו טקס פרידה קבוע, חיבוק שלוש שניות, משפט אישי, סימן מוסכם.

8. לתקשר, לא להפתיע

אל תגידו לילד רק בבוקר "יאללה הולכים לגן", זה יוצר בלבול ותחושת חוסר שליטה. שתפו אותו בתהליך.הילדים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו לפעמים חושבים.

9. כתיבת סיפור חברתי

כתבו יחד עם הילד סיפור קצר ופשוט שמתאר איך ייראה היום הראשון: איך קמים בבוקר, אורזים את התיק, מגיעים לגן או לבית הספר, נפרדים מההורה ונכנסים לפעילות.כשהילד קורא או מקשיב לסיפור, הוא "מתרגל בראש" את החוויה, וכך ביום האמיתי היא מרגישה מוכרת פחות מאיימת.

לכתבה על סיפור חברתי

10. לשדר אמונה וביטחון

כשהילד רואה בנו רוגע, חיוך וביטחון, הוא שואב מאיתנו את המסר: "זה מקום טוב ובטוח בשבילי".

שיום רגשי!

תרגלו עם הילד שמות של רגשות, שתפו אותו ברגשותיכם, בסקרנות, חשש, ציפיה, התרגשות, שמחה וכו... כל רגש מתקבל. כאשר הילד יידע לשיים את מה שהוא מרגיש, הוא יוכל להגיד גם מה הוא צריך ומה יעזור לו להתמודד.

לערכת הרגשות שלנו

לסיכום, המעבר למסגרת חדשה הוא אתגר, אבל גם הזדמנות. כשאנחנו כהורים מתווכים, מכינים, נותנים לילד תחושת שליטה ומחברים אותו למסגרת החדשה, אנחנו עוזרים לו לפתוח את השנה בביטחון ובשמחה.

חשוב לזכור, ייתכנו גם רגרסיות: בכי, קשיי שינה, חזרה לצרכים, או רצון להיות צמודים אלינו יותר מהרגיל. אלה תגובות טבעיות ונורמליות לשינוי.הילד לא "נסוג לאחור", אלא פשוט זקוק לעוד זמן הסתגלות, לחיבוק נוסף, ולעוד חוויה של ביטחון מאיתנו.

במקום להיבהל או להילחץ, נוכל לראות ברגרסיה סימן שהילד מעבד את המעבר וזקוק לליווי שלנו. עם סבלנות, חום ועקביות, זה שלב זמני שעובר, ובסיומו הילד יוצא מחוזק יותר.

שתהיה שנת לימודים טובה ופורייה !

מטרת הסיפור החברתי

לסיפור החברתי מטרות רבותף אחת המטרות, היא להכין את הילד לקראת מצבים חדשים ושינויים שעומדים להתרחש בחייו ולסייע לו לעבד ולהסתגל לחוויות כמו:

הצטרפות של אח חדש למשפחה, עליה לכיתה א', טיסה במטוס וכו'.

הסיפור מכיל בתוכו את המידע הרלבנטי לגבי מה הולך לקרות, מתי, למה וכו',מצורפות אליו תמונות של הילד, של משפחתו ושל האירוע הקרב.

בגלל שכל הילדים הצעירים, מעצם היותם "חדשים" בעולם,

חווים הרבה שינויים ומצבים חדשים במהלך חייהם,

ובגלל שילדים מתחברים מאוד לסיפורים-

התרומה של הכלי להבנה והסתגלות למצבים חדשים,

משמעותית מאוד עבורם.

תחשבי על זה רגע...

חייהם של ילדים צעירים מלאים באירועים חדשים.

העניין הוא שאין להם את הניסיון או הפרספקטיבה שיש לנו המבוגרים.

אין להם מושג מה זה אומר מעבר גן של גדולים, הם לא יכולים להבין באמת מהם השינויים שמביא אח חדש המצטרף למשפחה, הם לא מבינים מה זה חדר ניתוח, או מה זה רילוקיישן.

הם גם לא יודעים שהקושי והחשש שהם חווים

לקראת האירוע או השינוי הזה שעומד לקרות בחייהם,

הוא טבעי, זמני ובר חלוף.

מבחינתם הקושי יישאר כאן לנצח.

ומה קורה כשהם לא יודעים?

בדיוק כמונו, הם מרגשים חסרי ביטחון וחסרי שקט

ואז הסיכוי שלהם לשתף פעולה ולהסתגל בטוב לשינוי- פוחת.

ואת זוכרת מה קורה כשאת מקריאה לילד שלך שוב ושוב ושוב את אותו הסיפור?

נכון! הוא כבר משלים משפטים בעצמו, ואפילו מדקלם את הספר כולו.

הוא לגמרי שולט בסיפור.

אותו הדבר יקרה עם הקריאה החוזרת בסיפור החברתי,

הילד שלך ירגיש שהוא שולט בסיפור, רק שהפעם זהו סיפור חייו בתקופה הקרובה!

למה לטרוח? אני אקנה ספר בחנות!

נכון, היום ניתן לקנות ספר כמעט בכל נושא שקשור לשינויים בחיי הילדים שלנו,

וספר מהחנות הוא פתרון טוב.

אבל!!!

אף סיפור לא יהיה בעל ערך, כמו הסיפור האישי שאת תכתבי לילד שלך על עצמו,

עם הפרטים שרלבנטיים רק לו, לחוויה שהוא עומד לעבור, עם תמונות שלו ושל המשפחה שלכם.

הפרטים האישיים בסיפור הם סופר סופר חשובים, הם עוזרים להמחיש ולארגן את החוויה הלא מוכרת, וככל שהם יהיו יותר מדויקים, הילד שלך יצליח להבין טוב יותר ולהסתגל טוב יותר לשינוי שעומד להתרחש בחייו.

---